עמ"נ (ב"ש) 52706-09-25 ארליך נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (09.11.2025)
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל ערעור על החלטת בית הדין לעררים, וקבע כי מחיקת ערר שהוגש נגד דחיית בקשה להסדרת מעמד, בטענה של אי מיצוי הליכים, הייתה שגויה מקום שבו הערר כלל תקיפה של ההחלטה לגופה, וכאשר רשות האוכלוסין השתהתה במתן מענה לערר פנימי.
המערערים הם אזרח ישראל ובת זוגו אזרחית בלרוס. בני הזוג הגישו בקשה להסדרת מעמדה של בת הזוג בישראל מכוח זוגיות. הבקשה נדחתה על ידי רשות האוכלוסין בטענה כי כנות הקשר לא הוכחה. הוגש ערר פנימי על ההחלטה, אך במשך למעלה משלושה חודשים לא ניתנה כל תשובה. בעקבות כך הוגש ערר לבית הדין לעררים, שכלל טענות מפורטות נגד דחיית הבקשה לגופה.
לאחר הגשת הערר לבית הדין, רשות האוכלוסין דחתה את הערר הפנימי וטענה כי הערר לבית הדין התייתר מאחר שעניינו היה אי מתן מענה בלבד. בית הדין קיבל עמדה זו ומחק את הערר.
בית המשפט קבע כי הן הרשות והן בית הדין שגו בפרשנות הודעת הערר, אשר עסקה במפורש בתקיפת דחיית הבקשה ולא רק בשיהוי. עוד נקבע כי אי מתן מענה לערר פנימי בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק עשוי להיחשב כהחלטת סירוב ללא נימוקים, בהתאם לחוק לתיקון סדרי המינהל. השופט מתח ביקורת על תופעה חוזרת של השתהות בטיפול בעררים פנימיים, ולאחר מכן שימוש בטענת אי מיצוי הליכים כדי להביא למחיקת עררים על הסף.
פסק הדין של בית הדין לעררים בוטל, והדיון הוחזר אליו לצורך בירור הערר לגופו בהקדם. רשות האוכלוסין חויבה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.